נדחתה טענת ה"הגנה מן הצדק" שהעלה הרופא הנאשם בפרשת הביציות

החלטה

הבקשה המונחת לפתחו של בית המשפט לביטול כתב האישום הועלתה על ידי ההגנה כטענה
מקדמית לאחר כפירת הנאשם ובטרם הוחל בהבאת הראיות, ולה שני ראשים. העיקרי, זה שהוצב
במוקד הדיון, נסמך על הטענה יציר הפסיקה, כי קמה לנאשם "הגנה מן הצדק" מחמת
התנהגותה השערורייתית של התביעה הכללית, שהוגדרה כיוצאת דופן בחומרתה; באשר היא
נגועה בחוסר הגינות, שהוי, אפליה והטעייה, ופוגעת בתחושת הצדק. בין ענפיו השתרגה
טענה מקדמית נוספת החוסה בצילה של הגנה זו ובה בעת בעלת קיום עצמאי, ולפיה חלק
מהאישומים, בהם מיוחסת לנאשם עבירה של קבלת דבר בתחבולה, אינו מגלה כול עבירה.
מכוחן של שתי עילות אלה התבקש בית המשפט לעשות שימוש בסמכות הנתונה לו מכוח סעיף
150 לחוק סדר דין פלילי )נ.מ.( תשמ"ב 1982 )להלן: "החסד"פ"( ולהורות על ביטול כתב
האישום. כנגדה ניצבת עמדת התביעה, הגורסת כי לא נתקיימו הדרישות ליישום ה"הגנה מן
הצדק" על המקרה הנדון, ובהיבט של סעיף 149)ד( לחסד"פ דוחה את פרשנות ההגנה לפיה,
העבירה לפי סעיף 416 לחוק העונשין, התשל"ז -1977 )להלן:"חוק העונשין"( הינה עבירה
על דרך המחדל.